<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"ח</h1>
<h2>דף קיד:</h2>
ונפסלו לכתחלה, האלם, שאינו יכול לברך בשעת הפרשה, וכן הערום, וכן הדין בחלה. ודוקא באיש אבל באשה מותר והיא ערומה שמעצמה מכסה ערותה. מכאן שאין בעגבות משום ערוה. מכאן מסתברא שהאיש שכסה ערותו לא נחוש לחשופי שת שאין הנה קפידה אלא על הערוה. וכן נמי מסתברא שבכל הברכות לא נקפיד אלא על כסוי הערוה לחוד, דאלו קרית שמע בעי תרתי כסוי הערוה ושלא יהיה לבו רואה הערוה, ולתפלה בעינן תלתא הני תרתי ושיהיה לבו מכוסה, דתניא (ברכות כ"ד ב') טלית של בגד ושל עור חגורה לו על מתניו קורא ק"ש ולתפלה עד שיכסה את לבו, א"כ לשאר ברכות בכסוי הערוה לחוד סגי. ועוד זכרנו זה בספר בתי הנפש. פרק המקבל (בבא מציעא קי"ד ב') ערום לא יתרום דכתיב (דברים כ"ג ט"ו) לא יראה בך ערות דבר. תוספתא מסכת תרומות פרק ג' (ה"א) מפני מה אמרו ערום לא יתרום מפני שאין יכול לברך, אבל מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך. החרש, שאינו יכול להשמיע לאזנו מה שהוא מוציא בשפתיו. שכור וסומא, שאינם יודעים לברור את היפה שצריך ברירה משום שנאמר (במדבר י"ח ל') את כל חלבו. וקטן שהגיע לעונת נדרים אף על פי שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה. הרי לך מקום שהברכה מונע ממנו עשיית המצוה, ירושלמי (תרומות פ"א ה"ד) אלם אינו תורם מפני שאינו יכול לברך.
